פסק-דין בתיק ע"א 3706/04
|
ע"א בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
3706-04
19.2.2007 |
|
בפני : 1. הילה גרסטל סגנית-נשיא - אב"ד 2. עוזי פוגלמן 3. אילן שילה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: כליף אברהם |
: כהן נעים |
| פסק-דין | |
1. זהו ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ימיני) מיום 21.9.04 בת.א. 3302/99, שהורה על פינוי המערער מנכס המשמש חנות ברח' ז'בוטינסקי 66/24 ברמלה (להלן: " החנות"). כמו כן חייב בית המשפט את המערער בתשלום סך 64,092 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט.
2. הרקע
(א) המשיב הגיש נגד המערער תביעה לסילוק יד ולתשלום סכומי כסף.
בכתב התביעה טען המשיב שהוא עוסק בניהול אולם שמחות ואילו המערער עוסק בניהול בית קפה בחנות הנ"ל, חנות שהמשיב החזיק משנת 1958 ועד 1996 ועשה בה שימוש כמחסן. ב-1996 נעתר המשיב, לבקשת המערער, לאפשר לו לעשות שימוש בחנות לתקופה קצרה ותמורת דמי שכירות, אלא שהמערער לא שילם את דמי השכירות ואף סירב להחזיר החזקה בחנות למשיב. לכן הוגשה התביעה.
(ב) המערער טען להגנתו מספר טענות:
בראש וראשונה, טען שהוא מחזיק בחנות משנת 1958 ולכן קנה זכות טובה ולא ניתן לפנותו. הוא אף הסביר כיצד הגיעה החנות לידיו: - המשיב פלש בשנות החמישים לקרקע של המינהל ובנה עליה 4 מבנים רעועים מפח וללא גג, ומאחר שהיה חייב למערער 10,000 ל"י ללא יכולת להחזיר, הציע להעביר לו את החזקה בקרקע ובמבנים, וכך היה. המערער שיפץ המבנים והפך אותם לבית קפה ממנו הוא מפרנס את משפחתו העניפה.
המערער טוען, שלמשיב לא נותרו כל זכויות בחנות, ובשל כך גם לא שילם לו כל השנים דמי שכירות.
(ג) בבית משפט קמא העידו:
מטעם המשיב: שאול זכאי, המשיב עצמו והשמאי צפריר אנדוולט.
מטעם המערער: אליהו קידר, אליאס בורשא, מנחם מכבש, ג'ובראן אליאס, משה מצלאווי, המערער והמומחה גוזלן מנחם.
3. פסק דינו של בית משפט קמא
(א) בית משפט קמא האמין למשיב ולא האמין למערער ואת זאת ציין הן בפתח פסק-דינו (עמ' 3 שורות 17-19) הן בהמשך (עמ' 4 שורות 18 ואילך), תוך שהוא מציין שגם בבדיקת פוליגרף שאליה פנו הצדדים בהסכמה, נמצא המערער דובר שקר, והמשיב נמצא דובר אמת. השופט הנכבד אף דחה טענות המערער באשר לכשרות בדיקת הפוליגרף.
(ב) במחלוקת העיקרית שנפלה בין הצדדים, דהיינו, בשאלה מה היו נסיבות מסירת החזקה בחנות מהמשיב למערער (האם בגין פירעון הלוואה או לתקופה מוגבלת עד שהמערער יסדיר רשיון לחנות אחרת ומתי נמסרה החזקה) עמדה לפני בית משפט קמא גרסת המערער אל מול גרסת המשיב, באשר אף אחד מהעדים לא ידע באופן אישי דבר בסוגיה זו. בין שתי הגרסאות, נאמן לאמון שנתן בדברי המשיב, קבע בית משפט קמא שהוא מעדיף את גרסת המשיב, היינו, שהוא מסר את החזקה למערער ב-1996 למספר חודשים לשימוש כבית קפה תמורת תשלום דמי שכירות.
בית משפט קמא מצא תימוכין להעדפתו זו בעדויותיהם של שאול זכאי ושל עדי ההגנה אליהו קידר, מנחם מכבש ואליאס; מנקודה זו הדרך לקבלת התביעה ולמתן צו לפינוי המערער - היתה קצרה.
(ד) בית משפט קמא קבע עוד שהמשיב זכאי לדמי שימוש ראויים ואימץ את חוות דעתו של השמאי מטעם המשיב, כך שהמערער חוייב במלוא הסכום שנתבע בכתב התביעה ובנוסף גם בשכר טרחת עו"ד והוצאות.
4. הטענות בערעור
ואלו טענות המערער:
(א) בית משפט קמא התעלם מראיות ועדויות שהובאו לפניו ושביססו את טענתו שהוא מחזיק בחנות שנים רבות ובוודאי שהרבה שנים לפני 1996.
(ב) לא היה מקום לבסס את פסק-הדין על אמון בגרסת המשיב עת הונחו לפתחו של בית משפט קמא ראיות אובייקטיביות הסותרות את גרסתו, מחד גיסא, ובגרסת המשיב נתגלו בקיעים וסתירות, מאידך גיסא.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|